מילאן קונדרה

“קיים קשר חשאי בין האיטיות והזיכרון, בין המהירות והשיכחה. נחשוב על מצב שגרתי מאין כמוהו: אדם צועד ברחוב. לפתע פתאום הוא רוצה להיזכר בדבר מה, אך הזיכרון חומק ממנו. באותו רגע, הוא אוטומטית מאט את צעדו. לעומת זאת, מישהו שמנסה לשכוח אירוע מצער שחווה לא כבר יגביר שלא מדעת את קצב ההליכה שלו, כאילו ביקש להתרחק במהירות ממה שעדיין נמצא קרוב מדי בזמן. במתמטיקה הקיומית מופיע הניסיון הזה בצורת שתי משוואות פשוטות: דרגת האיטיות עומדת ביחס ישר לעוצמת הזיכרון; דרגת המהירות עומדת ביחס ישר לעוצמת השיכחה.”

“דבר אינו מעליב יותר מאשר חוסר יכולת למצוא תשובה הולמת ללעג קטלני.”

“סקרי דעת הקהל הפכו למציאות העליונה, או אם לומר זאת אחרת: הם הפכו לאמת עצמה.”

“ערכו של מקרה שווה לדרגת אי הסתברותו.”

“האהבה גורמת לאשליה שאנו מכירים את מי שאנו אוהבים.”

“כוחו של עיתונאי איננו מבוסס על זכותו לשאול שאלות, אלא על יכולתו לנפח את התשובות.”

“בדידות: היעדר נעים של מבטים.”

“דבר אינו כה חסר תועלת כמו לנסות להוכיח משהו לטיפשים.”

“טומאש הגיע למסקנה: לשכב עם אישה ולישון עם אישה הן שתי תשוקות לא רק שונות אלא כמעט מנוגדות זו לזו. אהבה לאישה אינה מתבטאת בתשוקה מינית (תשוקה זו נוגעת לנשים רבות). אלא בתשוקה לשינה משותפת (תשוקה זו מתייחסת לאישה אחת ויחידה).”

“החיים מתרחשים רק פעם אחת ולכן לא נוכל לקבוע לעולם איזו החלטה שלנו הייתה טובה ואיזו גרועה, משום שבמצב נתון יכולנו להחליט רק פעם אחת. לא ניתנים לנו חיים שניים, שלישיים, רביעיים שבהם נוכל להשוות החלטות שונות.”

“המליצה מסוכנת: האהבה מתחילה עם מליצה.”

“כולנו נוטים לראות את העוצמה כאשמה, ואת החולשה כקורבן תמים.”

“הרגישות היא גיוסם המרבי של החושים: אנו מתבוננים בזולת באופן מאומץ ושומעים את הרעש הקל ביותר.”

“הכיסופים לגן העדן מייצגים את רצונו של האדם לחדול מלהיות בן אנוש.”

“מאבק האדם בשלטון הוא מאבק הזיכרון בשכחה.”

“למי שאיננו מציב לעצמו מטרה, אין חשיבות לאן הוא הולך.”

“אנו זוכרים את הדברים המתועבים טוב יותר מאשר את הדברים היפים.”

“הרומן הוא פרי האשליה האנושית שיש בכוחנו להבין את זולתנו.”

“לילדים אין עבר, וזהו כל המסתורין של חיוכיהם המקסימים והתמימים.”

“אין אנו רוצים להיות אדונים לעתידנו, אלא כדי להיות מסוגלים לשנות את עברנו.”