“והאבל עדיין מרגיש כמו פחד. אולי, במדויק יותר, כמו מתח. או כמו המתנה; פשוט להסתובב ולחכות שמשהו יקרה. הוא מעניק לחיים תחושה זמנית תמידית. לא נראה שכדאי להתחיל שום דבר. איני מצליח להירגע. אני מפהק, מתפתל, אני מעשן יותר מדי. עד עכשיו תמיד היה לי מעט מדי זמן. עכשיו אין דבר מלבד זמן. כמעט זמן טהור, רציפות ריקה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←