“אבל בידידות, כשהיא חופשית מכל זה, אנו חושבים שבחרנו את בני־זוגנו. במציאות, הפרש של כמה שנים בתאריכי לידתנו, עוד כמה מיילים בין בתים מסוימים, הבחירה באוניברסיטה אחת במקום באחרת, שיבוץ לגדודים שונים, המקרה שעניין מסוים הועלה או לא הועלה בפגישה ראשונה — כל אחד מן המקרים הללו היה עשוי להרחיק אותנו זה מזה. אבל לגבי נוצרי, במובן המחמיר של המילה, אין מקרים. אדון סודי לטקסים היה בעבודה. המשיח, שאמר לתלמידים "לא אתם בחרתם בי, כי אני בחרתי בכם", יכול לומר באמת לכל חבורה של ידידים נוצרים "לא אתם בחרתם זה בזה, אלא אני בחרתי בכם זה לזה." הידידות אינה שכר על אבחנתנו ועל טעמנו הטוב בכך שמצאנו זה את זה. היא הכלי שבאמצעותו אלוהים מגלה לכל אחד את יופיים של כל האחרים. אין הם גדולים יותר מיופיים של אלף גברים אחרים; באמצעות הידידות אלוהים פותח את עינינו אליהם. הם, ככל היופי, נובעים ממנו, ואז, בידידות טובה, מתרבים על ידו באמצעות הידידות עצמה, כך שהיא כלי שלו הן ליצירה והן לגילוי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←