“יצורים אינם נולדים עם תשוקות אלא אם כן קיים סיפוק לאותן תשוקות. תינוק חש רעב: ובכן, יש דבר כזה מזון. אפרוח של ברווז רוצה לשחות: ובכן, יש דבר כזה מים. בני אדם חשים תשוקה מינית: ובכן, יש דבר כזה מין. אם אני מוצא בתוכי תשוקה שאף ניסיון בעולם הזה אינו יכול לספק, ההסבר הסביר ביותר הוא שנוצרתי לעולם אחר. אם אף אחד מן התענוגות הארציים שלי אינו מספק אותה, אין בכך כדי להוכיח שהיקום הוא תרמית. כנראה התענוגות הארציים מעולם לא נועדו לספק אותה, אלא רק לעורר אותה, לרמוז על הדבר האמיתי. אם כך הדבר, עליי להקפיד, מצד אחד, לעולם לא לבוז לברכות הארציות הללו, או להיות כפוי טובה עליהן, ומצד אחר, לעולם לא לטעות ולחשוב שהן הדבר האחר, שרק מעין העתק, הד, או מיראז' שלו הן. עליי לשמור בתוכי בחיים את הכמיהה למולדתי האמיתית, שאותה לא אמצא עד אחרי המוות; עליי לעולם לא לאפשר לה להיקבר תחת השלג או להיות מוסחת הצידה; עליי להפוך את שאיפת החיים העיקרית לדחוף קדימה אל אותה ארץ אחרת ולעזור לאחרים לעשות כן.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←