“מבקרים המתייחסים ל"בוגר" כמונח של שבח, במקום כמונח תיאורי בלבד, אינם יכולים להיות בוגרים בעצמם. להיות מוטרד מן השאלה אם אתה כבר מבוגר, להעריץ את המבוגר מפני שהוא מבוגר, להסמיק לנוכח החשד שאתה ילדותי; כל אלה הם סימני הילדות וההתבגרות. ובילדות ובהתבגרות הם, במידה מתונה, סימפטומים בריאים. דברים צעירים צריכים לרצות לגדול. אבל להמשיך את הדאגה הזאת אל תוך אמצע החיים או אפילו אל תוך ראשית הגבריות הוא סימן להתפתחות מעוכבת באמת. כשהייתי בן עשר, קראתי אגדות בסתר והייתי מתבייש אילו היו תופסים אותי עושה זאת. עכשיו, כשאני בן חמישים, אני קורא אותן בגלוי. כשנעשיתי איש, הנחתי בצד דברים ילדותיים, ובכללם הפחד מפני ילדותיות והרצון להיות מבוגר מאוד.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←