כי באבל שום דבר אינו "נשאר במקומו". אדם מוסיף לצאת משלב אחד, אך הוא תמיד שב וחוזר. שוב ושוב. הכול חוזר על עצמו. האם אני הולך במעגלים, או שמא מותר לי לקוות שאני על ספירלה? אבל אם ספירלה, האם אני עולה בה או יורד בה? כמה פעמים — האם זה יהיה לעולם? — כמה פעמים הריק העצום ידהים אותי כמשהו חדש לגמרי ויגרום לי לומר, "מעולם לא הבנתי את אובדני עד לרגע זה"? אותה רגל נכרתת פעם אחר פעם.

המקור באנגלית: קרא את המקור ←