לגבי עצמי, אני נוטה למצוא את הספרים הדוקטרינריים לעיתים קרובות מועילים יותר במסירות מאשר את ספרי המסירות, ואני די חושד שאותה חוויה עשויה להמתין גם לאחרים. אני מאמין שרבים שמגלים ש״שום דבר לא קורה״ כשהם מתיישבים, או כורעים ברך, מול ספר מסירות, היו מגלים שהלב שר מאליו בעוד הם מתקדמים דרך קטע קשה של תיאולוגיה, עם מקטרת בין שיניהם ועיפרון בידם.

המקור באנגלית: קרא את המקור ←