“ידידות נוצרת מתוך חברות גרידא כאשר שניים או יותר מן החברים מגלים שיש להם במשותף איזו תובנה או עניין או אפילו טעם שהאחרים אינם שותפים לו ושעד אותו רגע כל אחד מהם האמין שהוא אוצרו הייחודי שלו (או משאו). הביטוי הטיפוסי של ידידות הנפתחת יהיה משהו כמו, מה? גם אתה? חשבתי שאני היחיד. ... כאשר שני אנשים כאלה מגלים זה את זה, כאשר, בין אם בקשיים עצומים ובגמגומים חצי־מילוליים ובין אם במה שנראה לנו כמהירות מדהימה ואליפטית, הם חולקים את חזונם - אזי נולדת הידידות. ומיד הם עומדים יחד בבדידות עצומה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←