“אפשר לגרום לו לחוש הנאה חיובית מן התפיסה ששני צדדיו של חייו אינם עולים בקנה אחד... על ידי ניצול יהירותו. הוא יכול... ליהנות מכריעה לצד המכולתן ביום ראשון רק משום שהוא זוכר שהמכולתן לעולם לא היה יכול להבין את העולם האורבני והלועג שבו חי בערב שבת; ולהפך, ליהנות מן הגסות והחילול סביב הקפה עם החברים המהוללים הללו עוד יותר משום שהוא מודע לעולם "עמוק" ו"רוחני" שבתוכו, שהם אינם יכולים להבין. אתה מבין את הרעיון — החברים העולמיים נוגעים בו מצד אחד והמכולתן מצד אחר, והוא האיש השלם, המאוזן, המורכב, הרואה את כולם מלמעלה. כך, בעודו בוגד דרך קבע בלפחות שתי קבוצות של אנשים, הוא יחוש, במקום בושה, זרם תת-קרקעי מתמשך של שביעות רצון עצמית... ושחדול מלעשות כן יהיה "פלצני", "בלתי סובלני", ו... "פוריטני".”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←