האידיאל שלו הוא אדם אשר, לאחר שעבד כל היום למען טובת הדורות הבאים (אם זו אכן שליחותו), רוחץ את מוחו מן הנושא כולו, מוסר את העניין לשמים, ושב מיד אל הסבלנות או אל התודה שהרגע החולף מעליו דורש. אבל אנו רוצים אדם רדוף בידי העתיד—נרדף על ידי חזיונות של גן עדן או גיהינום קרבים על פני האדמה—מוכן להפר את מצוות האויב בהווה אם בכך נגרום לו לחשוב שיוכל להשיג את האחד או למנוע את האחר—תלוי באמונתו בהצלחתם או בכישלונם של תכניות שסופן לא יזכה לראות. אנו רוצים גזע שלם הרודף בלי הרף אחר קצה הקשת, שאינו ישר לעולם, ואינו טוב לב, ואינו מאושר כעת, אלא תמיד משתמש רק כדלק כדי להעמיס על מזבח העתיד כל מתנה ממשית המוצעת להם בהווה.

המקור באנגלית: קרא את המקור ←