“הייתי עושה לי כלל לעקור מן המטופל שלי כל נטייה אישית חזקה שאינה חטא ממש, אפילו אם מדובר בדבר של מה בכך, כגון חיבה לקריקט מחוזי או לאיסוף בולים או לשתיית קקאו. דברים כאלה, אני מודה, אין בהם שמץ של מעלה; אך יש בהם מין תמימות וענווה ושכחת־עצמי שאני חושד בה. האיש שנהנה באמת ובתמים וללא פניות מדבר אחד כלשהו בעולם, למענו שלו, ומבלי שיהיה אכפת לו כקליפת השום מה אחרים אומרים עליו, מצויד מעצם הדבר הזה מראש כנגד כמה מדרכי ההתקפה העדינות ביותר שלנו. עליך תמיד לנסות לגרום למטופל לוותר על האנשים או על האוכל או על הספרים שהוא באמת אוהב לטובת האנשים ה״טובים״, האוכל ה״נכון״, הספרים ה״חשובים״.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←