ישנם כמה תיאולוגים מודרניים שמחו, ובצדק גמור, נגד פרשנות מוסרנית יתר על המידה של הנצרות. קדושתו של אלוהים היא דבר שהוא יותר ואחר מאשר שלמות מוסרית: תביעתו עלינו היא דבר שהוא יותר ואחר מאשר תביעות החובה המוסרית. אינני מכחיש זאת: אך תפיסה זו, כמו זו של אשמה קולקטיבית, משמשת בקלות רבה מאוד כהתחמקות מן העניין האמיתי. אלוהים עשוי להיות יותר מטוב מוסרי: הוא אינו פחות מכך. הדרך אל הארץ המובטחת עוברת ליד סיני. ייתכן שהחוק המוסרי קיים כדי להתעלות מעליו, אך אין כל התעלות מעליו למי שלא הכירו תחילה בתביעותיו עליהם, ואחר כך ניסו בכל כוחם לעמוד בתביעה זו, ולהתייצב ביושר ובגלוי מול עובדת כישלונם.

המקור באנגלית: קרא את המקור ←