“הנוצרי אומר: ״יצורים אינם נולדים עם תשוקות אלא אם כן קיים סיפוק לאותן תשוקות. תינוק חש רעב: ובכן, יש דבר כזה מזון. אפרוח ברווז רוצה לשחות: ובכן, יש דבר כזה מים. בני אדם חשים תשוקה מינית: ובכן, יש דבר כזה מין. אם אני מוצא בעצמי תשוקה שאף ניסיון בעולם הזה אינו יכול לספק, ההסבר הסביר ביותר הוא שנוצרתי לעולם אחר. אם אף אחת מהנאותיי הארציות אינה מספקת אותה, אין בכך כדי להוכיח שהיקום הוא תרמית. כנראה ההנאות הארציות מעולם לא נועדו לספק אותה, אלא רק לעורר אותה, לרמוז על הדבר האמיתי. אם כך הדבר, עליי להקפיד, מחד גיסא, לעולם לא לבוז לברכות הארציות הללו, או להיות כפוי טובה עליהן, ומאידך גיסא, לעולם לא לטעות ולחשוב שהן אותו דבר אחר, שהן רק מעין העתק, או הד, או תעתוע שלו. עליי לשמור בתוכי בחיים את הכמיהה למולדתי האמיתית, שאותה לא אמצא עד אחרי המוות; עליי לעולם לא לתת לה להיקבר תחת השלג או לסטות הצידה; עליי להפוך את שאיפתי העיקרית בחיים להתקדם אל אותה ארץ ולעזור לאחרים לעשות כן.״”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←