“האביר הוא אדם של דם וברזל, אדם המכיר את מראה הפנים המרוסקות ואת הגדמים המשוננים של איברים שנגדעו; הוא גם אורח צנוע, כמעט כבתולה, באולם, אדם עדין, צנוע, שאינו בולט. הוא אינו פשרה או אמצע שמח בין אכזריות לענווה; הוא עז עד הקצה ועניו עד הקצה. האיש המשלב את שני האפיונים הללו – האביר – אינו יצירה של הטבע אלא של האמנות; של אותה אמנות שהחומר שלה הוא בני אדם, ולא בד או שיש.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←