“הבעיה של יישוב הסבל האנושי עם קיומו של אל אוהב היא בלתי פתירה רק כל עוד אנו מייחסים למילה "אהבה" משמעות זעירה, ורואים את הדברים כאילו האדם היה מרכזם. האדם אינו המרכז. אלוהים אינו קיים למען האדם. האדם אינו קיים למען עצמו. "כי אתה בראת את כל הדברים, ובגלל רצונך הם היו ונבראו." (התגלות ד׳ 11) לא נבראנו בראש ובראשונה כדי שנאהב את אלוהים (אף כי נבראנו גם לכך), אלא כדי שאלוהים יאהב אותנו, כדי שנהיה לאובייקטים שבהם תוכל האהבה האלוהית לשכון ב"רצון". לדרוש שאהבתו של אלוהים תסתפק בנו כפי שאנו, הרי זה לדרוש שאלוהים יחדל מלהיות אלוהים: ...מה שהיינו מכנים כאן ועכשיו "אושרנו" אינו התכלית העיקרית שאלוהים מבקש; אך כאשר נהיה כאלה שיוכל לאהוב אותנו ללא כל מכשול, נהיה, למעשה, מאושרים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←