“ישנה מידה רעה אחת שאין אדם בעולם חופשי ממנה; שכל אחד בעולם מתעב כשהוא רואה אותה אצל מישהו אחר; ושכמעט איש, מלבד נוצרים, אינו מדמיין אי־פעם שהוא עצמו אשם בה. […] אין פגם שעושה אדם לבלתי־אהוד יותר, ואין פגם שאנו פחות מודעים לו בעצמנו.[…] המידה הרעה שעליה אני מדבר היא גאווה או יהירות עצמית: והמידה הטובה שכנגדה, במוסר הנוצרי, נקראת ענווה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←