“כשהייתי צעיר, כל האנשים הפרוגרסיביים אמרו: “למה כל הצניעות המופרזת הזאת? הבה נתייחס למין בדיוק כפי שאנו מתייחסים לכל הדחפים האחרים שלנו.” הייתי תמים די הצורך כדי להאמין שהם מתכוונים למה שהם אומרים. מאז גיליתי שהם התכוונו בדיוק להפך. הם התכוונו שמין יטופל באופן שאף דחף אחר בטבענו לא טופל בו מעולם בידי אנשים מתורבתים. את כל האחרים, אנו מודים, יש לרסן. ציות מוחלט לדחף השימור העצמי שלך הוא מה שאנו מכנים פחדנות; לדחף הרכושני שלך, תאוות בצע. אפילו שינה יש להתגבר עליה אם אתה שומר. אבל כל חוסר-אדיבות וכל הפרת אמון נראים כזוכים למחילה, ובלבד שהמטרה היא “ארבע רגליים חשופות במיטה.” זה כאילו הייתה לנו מוסריות שבה גניבת פרי נחשבת פסולה — אלא אם כן אתה גונב נקטרינות. ואם אתה מוחה נגד השקפה זו, בדרך כלל משיבים לך בפטפוטים על הלגיטימיות, היופי והקדושה של “מין”, ומאשימים אותך בכך שאתה נושא איזו דעה קדומה פוריטנית נגדו, כאילו היה דבר מפוקפק או מביש. אני דוחה את ההאשמה. ונוס שנולדה מן הקצף… אפרודיטה הזהובה… גבירתנו של קפריסין… מעולם לא הוצאתי מפי מילה נגדך. אם אני מתנגד לבנים שגונבים את הנקטרינות שלי, האם עליי להיחשב כמי שמסתייג מנקטרינות בכלל? או אפילו מבנים בכלל? ייתכן, אתה יודע, שהגניבה היא זו שהסתייגתי ממנה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←