“למה שלפתו כל חסידיך את חרבותיהם, אם יורשה לי לשאול? אמר אסלן. "אם ירצה כבוד מלכותך העליון," אמר העכבר השני, ששמו היה פיפיסיק, "כולנו ממתינים לכרות את זנבותינו שלנו אם ראשנו חייב ללכת בלעדיו. לא נסבול את הבושה של ענידת אות כבוד שנשלל מן העכבר העליון." "אה!" שאג אסלן. "ניצחתם אותי. יש לכם לבבות גדולים. לא למען כבודך, ריפיצ'יפ, אלא למען האהבה שבינך ובין עמך, ועוד יותר למען החסד שעמך גילה לי לפני זמן רב כאשר כרסמתם את החבלים שקשרו אותי על שולחן האבן (ואז, אף כי שכחתם זאת מזמן, התחלתם להיות עכברים מדברים), יהיה לך זנבך שוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←