“וויל ישב במקומו, מביט בקערת הכסף שלפניו; ורד לבן צף בה, והוא נראה מוכן לבהות בו עד שיטבע. במטבח ברידג'ט עדיין שרה אחד משירי העצב הנוראיים שלה; מילות השיר נסחפו פנימה דרך הדלת: "זה היה בערב נאה, יצאתי לקחת את האוויר, שמעתי עלמה מקוננת; אמרה, 'האם ראיתם את אבי? או את אמי? או ראיתם את אחי ג'ון? או ראיתם את הבחור שאני אוהבת מכול, ושמו הוא סוויט ויליאם?" אולי ארצח אותה, חשבה טסה. שתכתוב על זה שיר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←