“קפיטליזם של שלהי התקופה. אם תרצה ואם לא, זהו החברתי שבו אנחנו חיים. אפילו אמת המידה של טוב ורע התפצלה, נעשתה מתוחכמת. בתוך הטוב יש טוב אופנתי וטוב לא־אופנתי, וגם ברע כך. בתוך הטוב האופנתי יש רשמי ויש קז'ואלי; יש היפ, יש קול, יש טרנדי, יש סנובי. לערבב ולהתאים. כמו ללבוש סוודר של מיסוני מעל מכנסי טרוסארדי ונעלי פוליני, אפשר עכשיו ליהנות מסגנונות היברידיים של מוסר. כך פועל העולם — הפילוסופיה מתחילה להיראות יותר ויותר כמו מנהל עסקים. אף על פי שלא חשבתי כך אז, בשנת 1969 הדברים היו הרבה יותר פשוטים. כל מה שהיית צריך לעשות כדי לבטא את עצמך היה לזרוק אבנים על שוטרי המהומות. אבל עם התחכום של היום, מי בכלל נמצא בעמדה לזרוק אבנים? מי יעמוד בגז מדמיע? נו באמת, ככה זה. הכול מתומרן, קשור ברשת ההון העצומה הזאת, ומעבר לרשת הזאת יש רשת אחרת. אף אחד לא הולך לשום מקום. תזרוק אבן והיא תחזור ישר אליך.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←