“אני לא מבינה כמרים בבתי חולים שמנסים לשדוד מהמטופלים שלי את הכעס שלהם. לפעמים כעס הוא מניע מרכזי שגורם לאנשים לפעול. כעס יכול לדחוף חולה סרטן לזנק ממיטת בית החולים שלו, ללכת אל תחנת האחיות ולצעוק, “אני יוצא מכאן לעזאזל!”. יש תפיסה מוטעית שאלוהים הוא פשוט מתוק ופסיבי. למעשה, אלוהים יכול להיות ערמומי, מניפולטיבי ובלתי מתפשר למדי עם ילדיו. מה שאנו רואים כתכונות שליליות הוא למעשה מועיל בעיצוב שלנו. הוא ישתמש ברגש שלילי אם צריך כדי לדחוף אנשים לעשות דברים שישנו אותם לטובה. הוא יאפשר לאנשים או למצבים להסיט אותנו מהמסלול אם יש סיכוי שהאינטראקציות האלה ידחפו אותנו קדימה. אישית, אני לא רוצה אלוהים שישלח איזשהו חבר קהילה אל ערש דווי עם צלחת עוגיות ויגיד לי שיהיה לי אמון. למעשה, אני מעדיפה אלוהים שיצעק, “תרדי כבר מהתחת, תפסיקי לרחם על עצמך. לכי במסדרון עם הפיזיותרפיסט הזה כדי שתוכלי להמשיך בחיים שלך!” קצת כעס אצל אדם יכול לדחוף אותו לעשות דברים מדהימים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←