אמונתי היא שאם נחיה עוד מאה שנה בערך — אני מדברת על החיים המשותפים שהם החיים האמיתיים ולא על החיים הקטנים הנפרדים שאנו חיים כיחידים — ויהיו לכל אחד מאיתנו חמש מאות לירות בשנה וחדרים משלנו; אם תהיה לנו הרגל של חירות והאומץ לכתוב בדיוק את מה שאנו חושבים; אם נשתחרר מעט מחדר המגורים המשותף ונראה בני אדם לא תמיד ביחסם זה לזה אלא ביחסם אל המציאות; וגם את השמים, ואת העצים או כל דבר אחר שיהיה, כשהם לעצמם; אם נביט מעבר לבוגי של מילטון, שכן שום בן אנוש לא צריך לחסום את המבט; אם נעמוד מול העובדה, כי זו עובדה, שאין זרוע להיאחז בה, אלא שאנו הולכים לבד ושהקשר שלנו הוא אל עולם המציאות ולא רק אל עולם הגברים והנשים, אז תבוא ההזדמנות והמשוררת המתה שהייתה אחותו של שייקספיר תלבש את הגוף שהניחה כה הרבה פעמים.

המקור באנגלית: קרא את המקור ←