“העצמי הזה עתה, כשנשענתי על השער והבטתי מטה אל שדות המתגלגלים בגלי צבע מתחתיי, לא השיב דבר. הוא לא העלה כל התנגדות. הוא לא ניסה שום ביטוי. אגרופו לא נקפץ. חיכיתי. הקשבתי. לא בא דבר, כלום. אז בכיתי מתוך אמונה פתאומית של נטישה גמורה. עתה אין כלום. שום סנפיר אינו מבתר את שממתו של הים הבלתי־משוער הזה. החיים השמידו אותי. שום הד אינו חוזר כשאני מדברת, שום מילים משתנות. זהו מוות אמיתי יותר מן המוות של ידידים, מן המוות של הנעורים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←