“מקבת: מה שלומה של חולתך, רופא? רופא: לא כל כך חולה, אדוני, כמו שהיא מוטרדת מדמיונות צפופים המתקרבים, המונעים ממנה מנוחה. מקבת: רפא אותה מזה! האין אתה יכול להעניק מרפא לנפש חולה, לעקור מן הזיכרון יגון מושרש, למחות את צרות המוח הכתובות בו, ובאיזו תרופת שכחה מתוקה לטהר את החזה המלא מן הדבר המסוכן הזה, הכובד על לבה. רופא: בכך על החולה להעניק מרפא לעצמה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←