הארה

“אתם יכולים להמשיך לבכות על אותו כאב ולהתלונן על אותן סיטואציות, או שאתם יכולים להרחיב את התודעה שלכם ולצמוח. אולי אני לא לבד כשאני אומרת שלפעמים כולנו קצת מתבלבלים ומרגישים שאנחנו חייבים לאנשים ולמקומות לנסות יותר, כשבמציאות, רוב הזמן הלקחים הופכים ללקחי חיים אם איננו לומדים מוקדם במשחק את אמנות ההינתקות השלווה.”

“היה האוקיינוס, תן לנהר לבוא אליך.”

“מי שמגן על מכלול הגוף (פודגל) אינו ה"נאור" (גְנָנִי). גְנָנִי הוא המגן של הנשמה בלבד ושל תכונותיה הטבעיות.”

“ספרים הם עושרו האצור של העולם והירושה הראויה של דורות ואומות”

“טומאת הצ'יט נובעת מן הראייה היחסית. כאשר הראייה נעשית אמיתית (מוארת), מתרחש טיהור של הצ'יט.”

“תלמיד חכם-לכאורה: רב-אמן, אנא הראה לי את הדרך להארה. רב-אמן הטיפשות: לך איתי! [אבל לא אתן לך לנסות להתעלות עליי].”

“הופעתי אל האור נולדתי ביום שחשבתי: מה יש? מה היה? ומה אם? השתניתי ביום שבו האגו שלי התנפץ, וכל הדברים השטחיים, החומריים, שחשבו בעיניי קודם לכן, חדלו לפתע מלהיות חשובים. באמת באתי לידי הוויה ביום שכבר לא היה אכפת לי ממה שהעולם חשב עליי, אלא רק ממחשבותיי על שינוי העולם.”

“פעולת הכתיבה היא מסע חזון מהורהר, משלחת גילוי קודרת, המחייבת את הכותב להכפיף את האגו שלו כדי לנוע בבדידות מלאת נשמה לעבר מקלט אישי רצוי של הארה מחיה. כתיבה לצמיחה אישית כרוכה בכניעה בלתי מותנית של האדם למאבק של קריעת תחושת העצמי שלו לגזרים. היא דורשת את כוח הרצון החגיגי לנתח ולבחון את הסדקים של נפש שקועה בעצמה, שכבה אחר שכבה.”

“החיים אינם לא סרטון שיאים מפואר ולא טרגדיה מפלצתית. כל יום הוא יום טוב לחיות ויום טוב למות. כל יום הוא גם זמן מתאים ללמוד ולהביע שמחה ואהבה כלפי העולם הטבעי כולו. כל יום הוא זמן מתאים ליצור קשר עם אנשים אחרים ולהביע אמפתיה כלפי העולם כולו. כל יום הוא מושלם לקבל באדישות את כל היבטי הקיום.”

“על כל אחד ואחת מאיתנו לחסן את עצמנו מפני כל מכת זעם משתקת ולהגן על עצמנו מפני סופות הרעמים של השנאה. לא משנה באיזו זדוניות מישהו עשוי לנהוג כלפינו, יכולתה של האנושות להביע אמפתיה, חמלה ורחמים היא התרופה היחידה המקיימת חיים. בכל פעם שאנו מטפחים אמפתיה וחמלה ומפגינים רחמים כלפי אנשים אחרים, אנו מתגברים על המעשים הנבזיים ביותר ועל הזוועות הגדולות ביותר שבוצעו בידי בני אדם אחרים. אם נאהב את כולם, לעולם לא נרגיש קורבנות ולא נשנא איש. אם נאהב את עצמנו, לעולם לא נפעל באופן משפיל.”

“חינוך הוא אחת המתנות הגדולות ביותר לאנושות. כל אחד מאיתנו חייב לחפש את ההארה הזאת.”

“בסופו של דבר, דווקא השחור-עץ של כאבנו, המונומנטים השחורים ביותר שלנו, הם שמובילים אותנו לחפש דרך חיים נאורה. איננו מסוגלים לשמוע את הקול המוליך אל ישועתנו שלנו עד שאנו נופלים אל מעמקי תהום שנוצרה על ידי חיים פזיזים. ממצב זה של התבוססות בלגונה הקודרת, אנו יכולים להתעורר ולגלות את האור הנושא את זרעי האמת שיגאלו אותנו. בהתבוננות פנימה, אנו מתגברים על התנגדות עיקשת, ומחיים כוחות אבודים ונשכחים זה מכבר. חוויית החקירה החודרת של הנפש מְשַׁנָּה את דמותנו. ייתכן שאפילו נרגיש כאילו מתנו מוות רוחני ואז נולדנו מחדש. מן הבור האפל שלנו, פורץ קרן אור.”

“התפתחי וראי מה בא איתך; כל דבר שלא בא, לימד אותך את כל מה שאת צריכה לדעת.”

“אי אפשר להיות מצליח אם אתה טוב בלהסתיר את עצמך! היה מכוון להצלחה; חשוב על חשיפת מה שאתה יודע, מה שיש לך, ומה שעליך לדעת למען הנוחות, ההשראה וההארה של אחרים!”

“האגו, עם מנגנוני ההגנה המגוננים שלו, הוא המכשול הגדול ביותר להשגת צמיחה רוחנית.”

“על אנשים המחזיקים בדעה פופולרית ושמעמידה אותם באור טוב: איני יכולה להתייחס ברצינות לדעותיכם. אם אתם מחזיקים בעמדה פופולרית ושמעמידה אתכם כאנשים טובים יותר, הרי שאתם מחזיקים בעמדה זו לא מתוך שום אמונה פנימית משלכם; אלא אתם מחזיקים בה מתוך מודעות עצמית. נדרש אומץ וכוח פנימי כדי להחזיק באמונות שהולכות נגד דעת הקהל ושסותרות את מה שהיה גורם לכם להרגיש מקובלים בעיני הרוב. יש שלוש רמות לסוג זה של תודעה: הרמה הראשונה קובעת שאתם פשוט אינם מודעים, ואתם מתנהלים בחיי היומיום בלי הנחות מוקדמות, פשוט זורמים עם כל מה שקורה. הרמה השנייה היא זו שאליה משתייכת ברובה הדור הנוכחי: רמתם של אלה המאמינים שהם מוארים, שהתעוררו. הרמה השנייה שייכת לאלה שיכנו את השייכים לרמה הראשונה "כבשים". הרמה השנייה שייכת לאלה שיאמינו שיש רק שתי רמות: אחת השייכת לכבשים ואחרת השייכת להם. הם אינם מודעים לרמה השלישית. אך רמת התודעה השלישית היא הרמה שאינה שייכת למה שהנמצאים ברמה הנמוכה יותר יכנו "כבשים", וגם אינה שייכת לרמה השנייה של אלה המאמינים שהם הוגי דעות חופשיים. ברמה השלישית הזו נמצאים אלה הרואים בבירור שהוגי הדעות החופשיים של ימינו הם פשוט עדר אחר של כבשים, שכולם מחזיקים בדעה משותפת על מה פירושו להיות אדם טוב יותר, מה פירושו להיות אדם מואר, מה פירושו להיות חופשי. הם העדר המאמין שהוא חופשי. לפחות העדר הראשון ברמה הראשונה אינו טורח להסתובב עם מחשבות כאלה בראשו: הם אלה שדואגים רק לעבוד ביושר, לחיות ביושר ולעשות מעשים טובים. אלה שברמה השנייה, לעומת זאת, לאחר שהאמינו כי השתחררו מאמונות קודמות, משוכנעים בעליונותם המנטלית והרוחנית. אך, אבוי, אנשים כאלה לא יעזו להחזיק בשום אמונה אישית אם הדבר יגרום לכך שייראו באור שלילי בעיני בני מינם, חבריהם, ההמונים. המצפנים הפנימיים שלהם אינם נשלטים בידי הדימוי שהם מבקשים לראות במראה; אלא המצפנים הפנימיים שלהם נשלטים בידי הדימוי שהם מבקשים שאחרים יראו כאשר הם מביטים בהם. ואילו ברמה השלישית, שום דבר אינו שולט במוחות הללו מלבד הרצון לראות במראה את מה שהוא אמיתי, את מה שהוא טהור, את מה שהוא טוב יותר; בלי קשר אם מישהו אחר יכול לראות זאת או לא. ברמת התודעה השלישית אנו מוצאים את אלה שהתעלו מעל ההנאות שמספקות תחושות הקבלה, השבח והדעה של אחרים עליהם. להיות טובים, ולהאמין בטוב, לא מפני שזה פופולרי, אלא מפני שזה אמיתי וטוב. ברמה השלישית נמצא את אלה שהמצפנים הפנימיים שלהם נשלטים בידי השתקפותם במראה, ולא בידי בני מינם, חבריהם או ההמונים.”

“הארה היא חיים באור של שיתוף פעולה קוסמי. שיתוף פעולה מעניק לנו את החופש לצאת מגבולותיהן של מציאויות מוגבלות.”

“לדבר לא אומר שאמרת משהו. מה שבאמת חשוב הוא המסר שמילותיך נושאות, לא הצליל, אלא ההד שהוא יוצר בנשמה.”

“תוכלי לבחור בין פלאה או דאגה. טוב יותר לבחור את הראשונה.”