הארה

“נתיב האור הוא הארה אמיתית”

“החיים מקיפים אותנו. בכל יום אנו עדים למתנות השופעות של הטבע. גם לאחר החורף הקר ביותר, חיים חדשים ממתינים בקדחתנות להתפרץ. ראש הפרח שנזרע בעונה הקודמת מתעורר לפרוח באביב הנצחי של גני הבר. כל אחד מאיתנו כמה לפרוח. החיים הם ההתנגדות הפעילה להתפוררות ולמוות. מצב של חסד נובע מחיים המוקדשים לחיפוש פסגת ההישג האנושי. איש מאיתנו לא צריך לדכא את שאיפתו שלו או של אדם אחר להתעלות. בכל יום עלינו לתת את מלוא המידה לכוח החיים הפנימי שלנו. בכל האנרגיה והאינטואיציה שלנו, עלינו לחפש בנחישות את החלק הטוב ביותר שבנו. עלינו לממש באמונה את הפוטנציאל שלנו לטוב, בלי להתנצל לקרוע את עצמנו לגזרים אם צריך, ללכת באומץ למקום שאנו חוששים ממנו, ולצעוד באומץ למקום שעלינו ללכת אליו כדי להגשים את התוכנית המקודשת לחיים בעלי משמעות, הטמונה בנקיק העמוק ביותר של נשמותינו הבלתי קרואות.”

“אנשים שממוקדים בלהיות טובים יותר הם אנשים שלא נעלבים בקלות. אפשר להעליב רק את מי שאינם נמצאים בדרך של צמיחה והארה מתמדת.”

“סוציאליזם ליברטריאני יש לראותו כראוי כיורש של האידיאלים הליברליים של עידן הנאורות.”

“ממד המרחב והזמן, המיוצג על ידי מה שמתרחש כאן ועכשיו, הוא כל מה שאי־פעם נדע. בניגוד לרצף של זמן נצחי ומרחב אינסופי, כל מה שאנו מכירים יחווה שיבוש, התפוררות, התפרקות, ביתור ומוות. הבלתי נמנעות של סופנו מייצגת את הקומדיה הטרגית של החיים. חלק גדול מן הסבל המיותר שלנו נובע מן ההתנגדות לארעיותנו במקום מחיבוק גורלנו. רק באמצעות קבלת האירועים והמצבים המתרחשים בחייו של אדם, לרבות הסבל, ובאמצעות שחרור ההיקשרויות שלנו, יוכל אדם לחוות אי־פעם הארה.”

“כל אחד מאיתנו הוא גל ארעי של אנרגיה המקופל בתוך הסדר הקוסמי האינסופי. ההכרה בארעיות היסודית של עצמנו משחררת אותנו מכבלי החיים הארציים, התקועים כמו מחט המתנדנדת בין המשיכה המגנטית של תשוקה אינסופית ובין אימת המוות. ברגע שאנו משיגים חירות מכל כמיהה ומכל תשוקה, וברגע שאנו משתחררים מכל פחד אדיר, אנו משחררים את עצמנו מן החיים במצוקה מתמדת. ברגע שאנו נפטרים מכל דחף להתקיים, אנו מגלים את מקומנו האמיתי בסדר האוניברסלי. הרכב סיב החיים שלנו הוא בדיוק הנכון כאשר אנו מקבלים את הרעיון של חיים ומוות באותה שלוות נפש סטואית.”

“אדם מתנסה בחיים ומהרהר באירועים הללו כדי לגלות כיצד לנהל חיים בעלי משמעות. אנו יוצאים למסע בחיפוש אחר מקור הווייתנו המהותית. מה שאנו מבקשים מצוי בתוכנו וממתין שנגלה אותו. עד שנבין את המקור הפנימי החיוני המספק כיוון לחיינו, כל מאמצינו לשווא. האגו, עם תאוותו ואסטרטגיות ההגנה המפוחדות שלו, הוא שמונע מאיתנו לתפוס את שקיפותו של העולם שאליו אנו שייכים. כאשר אנו חדלים להיאחז בעבר ואיננו עוד מפליגים בהקיץ אל העתיד ומקבלים ללא סייג את כל המתרחש בעודנו מקריבים את עצמנו בשירותם של אנשים אחרים, תחושת העצמי שלנו נעלמת ואנו מתקיימים רק כעדים מודעים ונטולי שיפוט למציאות.”

“אולי יש לנו נעליים כדי שנוכל ללמוד ללכת בשבועה של אחר לפני שנשפוט את עקבותיו?”

“לדעת מה לומר הוא היגיון, מתי לומר זאת הוא תבונה, איך לומר זאת הוא חוכמה, למה ואיך לומר זאת הוא הארה”

“כדי לצמוח, לעיתים עלינו לחדול מלשאוף לעמוד בציפיות של אנשים אחרים ולהתחיל להציב מטרות חדשות שמפתחות את הפוטנציאל האישי שלנו. אם נחיה חיים כדי לספק את כל הציפיות הישירות או המרומזות של אנשים אחרים, נגיע לסוף חיים מלאי חרטה משום שנכשלנו להתפתח לכדי מימוש מלא של הווייתנו.”

“תמימות היא תחילתה של הבורות. ניסיון הוא סופה של הטיפשות.”

“כדי להיות ראויים, עלינו לשלם את חובותינו ולעבוד בהתמדה למען השלמות. עלינו להתענג על המאבק, ולוותר על הגאווה. עלינו לגרש את הפחד ולחפש הארה. עלינו להתרחק מפילוג ולכבד אהבה. עלינו להכיר את לבבותינו ולשאוף להבין אחרים. עלינו לנסות, לחיות, ליצור, להרגיש, לצמוח ולאהוב.”

“נסעתי למקומות רבים, אך עדיין אני מוצא שאולי המסע הגדול ביותר הוא דרך מוחו של האדם עצמו.”

“אז כך הולך הפרדוקס: שום אדם שבאמת בור אינו מודע לעולם לכך שהוא בור. זהו ביטויו המעודן ביותר, אך גם הפגום ביותר; לא יכולה להיות בורות אמיתית בלי תחילה איזו טענה לאינטליגנציה או לתודעה, או לעליונות או להארה.”

“מי שרוצה לדעת, חייב לשאוף להבין.”

“הארה אישית בתוך אדם היא תהליך יפהפה ולעיתים מזעזע. אנו מזדעזעים כאשר אנו רואים את הצללים בפעם הראשונה ומבינים שהדברים האלה נמצאים בנו! אך רק כאשר יש אור יכולים להיות צללים, וכאשר אנו רואים את הצללים שלנו, זוהי עדות לאור! שמחו על גילוי חסרונותיכם שלכם! הם העדויות לשמש הזוהרת! וככל שתפנו אל השמש, כך יהיו הצללים מאחוריכם.”

“הקריאה מאירה את דרכנו באור הבהיר ביותר.”

“מי ששולט במוחות של אחרים הוא גנאני (הנאור). רק כאשר המוח שלך נתון לחלוטין לשליטתך, יכול מוחו של האחר לבוא תחת שליטתך. כיצד יכול מוחו של האדם האחר לבוא תחת שליטתך כאשר לאדם עצמו יש הפרעות.”

“אשליה (מאיה) אינה יכולה להיכנס במקום שיש בו ״אור״ (הארה, מודעות). ברגע שהחושך יורד, האשליה תיכנס לשם. הגנאני פורוש יכול לסדר שהאשליה שלך תיעלם לצמיתות.”

“אדם נאור שואף לחיות חיים בעלי משמעות, המוגדרים על ידי ענווה אישית, שמחה, תשוקה ויראת כבוד עמוקה לחיים.”