דדה בגוואן
1,147 ציטוטים
דאדה בְּהָגְוָן (1908–1988) היה מורה רוחני הודוּי ומקים תנועת האַקְרָם וִיגְיָן, ידוע בזכות לימודיו בנושא התעוררות העצמית והמעשה של "התארת מידית".
“אי אפשר לאהוב העלבה (apmaan) באותה מידה שהוא אוהב חשיבות (maan), נכון? הוא לא יכול לאהוב הפסד באותה מידה שהוא אוהב רווח, נכון?”
“מי שכבש את אויביו הפנימיים, לאריהנט כזה אני משתחווה. למד להכיר את האויבים הפנימיים. כעס, גאווה, רמייה ותאוות בצע הם האויבים הפנימיים.”
“זה ודאי שאם יש מישהו שיפגע בך מצד אחד, יש גם מישהו שיעזור לך מן הצד האחר. כשם שאינך יכול לראות את זה שפוגע בך, כך אינך יכול לראות גם את זה שעוזר לך. אם זה שפוגע בך אינו יכול להחזיק מעמד יותר מארבע או חמש שנים, גם זה שעוזר לך לא יוכל להחזיק מעמד יותר מארבע או חמש שנים.”
“מי שאינו נוזף במי שפועל בתחבולה לא יהיה לו אדון בעולם הזה!”
“מה שמגיע לך, יבוא לפניך ללא מאמץ. טוהרך נדרש. מה נדרש לטוהרך? [הכוונה] ״ששום יצור חי בעולם הזה לא ייפגע על ידי״. אם מישהו פוגע בך, זה קורה על פי החוק [חוק הטבע].”
“כל מי שרוצה פרקרוטי (האני היחסי) שמביא תועלות עולמיות, עליו לעבוד את מטאג'י, אם-האלה. ומי שרוצה מוקשה [שחרור עליון] צריך לעבוד את הנשמה [האני האמיתי]. ומי שרוצה את שניהם צריך לעבוד את שניהם.”
“ידע מוכרע אינו נקרא "ידע". ידע מוכרע נקרא עיקרון.”
“בזמן המוות, אדם אומר, ״אדוני היקר, הארך את חיי בעוד שעתיים, כדי שיגיע גנאני פורוש [הנאור] ואוכל לעשות את הדארשן שלו״. הוא מתלונן כך. אל תתלונן עכשיו. למה אתה מתחנן עכשיו? כשעוד הייתה לך השליטה, לא עשית דבר, ועכשיו, כשכבר אין לך שליטה, אתה מציב דרישות?”
“מה עושים אנשים עולמיים (שאינם ממומשים-עצמית)? הם חשים אי־נוחות ברגע שאורח מגיע. הבעל אומר לאשתו, ״את רק תראי שאת כועסת, ואז הוא ילך!״ אם תכעסי או אפילו אם תקללי אותו, האורח לא ילך. איך יילך, אם הרי זה נועד לקרות [זה כבר הוחלט]? בכך שאת כועסת, את צוברת מלאי (של קארמה) לחיים הבאים; תזדקקי למשהו להוציא בחיים הבאים שלך [לא כן]?”
“אם מישהו מוצא בנו פגם [חסרון], דעו שיש בנו אי־שלמות [פגם]. אולם זה עניין אחר אם לאותו אדם יש הרגל לדבר בשלילה, אך בדרך כלל אין זה כך.”
“הנשמה (אטמה) נשארת רחוקה מאוד מהמקום שבו נוצרים הקשאים (כעס-גאווה-רמייה-חמדנות), הנשמה רחוקה משם מאוד. במקום שבו אין קשאים, שם מצויה ״דת הוויטראגים (הנאורים)״, ובמקום שבו יש קשאים, מצויה ״הדת היחסית״!”
“קארמות טובות הן אשליה וגם קארמות רעות הן אשליה. למרות זאת, איני אומר לך להפסיק לעשות קארמה טובה. מעבר מרע לטוב הוא דבר טוב. עם זאת, למרות עשיית הטוב; האשליה אינה נעלמת. הדת האמיתית מתחילה לאחר שהאשליה נעלמה.”
“צורתו הטבעית של הנשמה [האני האמיתי שלנו] היא העצמי העליון המוחלט [פרמטמה]. היא אינה מראה לך ‘שגוי [עשייה]’, וגם אינה מראה ‘נכון [עשייה]’. כאשר השפעתו של קארמה שלילית נפרשת, אז יראה האדם את ה‘שגוי’, וכאשר קארמה חיובית נפרשת, היא תראה ‘נכון’. הנשמה אינה ה‘עושה’ בכל זה; היא ממשיכה רק ‘לראות’ את התנודות!”
“בעידן הנוכחי, לקבל התאמות ביחסים עולמיים זו ידיעה (גְּנָן). יש להתאים את עצמך ל״אי־התאמות״.”
“לעולם הזה יש שני היבטים; אף על פי שהוא הפכפך, הוא בתוך עיקרון. באמצעות חמשת החושים והידע השכלי הוא נראה הפכפך, ובאמצעות ׳גְנָאן׳ (ידע אמיתי) הוא נראה כמצוי בתוך עיקרון.”
“אם יש "אנוכיות" אמיתית, אז יש "שחרור העצמי", וזה אכן צורתו של האדם עצמו (העצמי).”
“הדת [דהרמה] מתחילה במקום שיש עושות [לעשות], ומוקשה [שחרור מוחלט] מתחילה במקום שיש הבנה (להבין).”
“זו עוצמה אדירה להיות מסוגל לעכל עלבון”
“דאגות וסבל מועילים להתפתחות הרוחנית של האדם”
“בַּגְוָן (אלוהים, העצמי) וּפַרַמַתְמָה (העצמי העליון או המוחלט); שתי המילים הללו נאמרות. המוסלמים אומרים את שתי המילים — ח'ודה (אלוהים, העצמי) ואַלְלָה (הרוח העליונה, העצמי המוחלט). אַלְלָה משמשת לפַּרַמַתְמָה וח'ודה משמשת לְבַגְוָן.”