קהילה

“מהגטו אל האחוזה, ממנהיג קהילה אל אסיר בשורת הנידונים למוות, האדם תוהה אם יש אלוהים. ואם יש, איך הוא? בכל תקופה היסטורית שנחקור, בכל תרבות שנבחן, אם נביט לאחור בזמן נראה שכל העמים, פרימיטיביים או מודרניים, מכירים בסוג כלשהו של אלוהות. יש אנשים שמוותרים על החיפוש אחר אלוהים מתוך תסכול, מכנים את עצמם "אתאיסטים" או "אגנוסטים", ומצהירים שהם חסרי דת.”

“בכל קהילה יש עבודה שיש לעשות. בכל אומה יש פצעים לרפא. בכל לב יש את הכוח לעשות זאת.”

“עם הכלכלה המשתנה, לאיש אין תעסוקה לכל החיים. אבל המכללות הקהילתיות מעניקות יכולת תעסוקה לכל החיים.”

“המורה פועל בהתאם לסיכוייהם של תלמידיו וליכולת לשמר את קהילת הסופים.”

“בכך שהיא נותנת לנו את דעותיהם של הבלתי־משכילים, העיתונות שומרת אותנו בקשר עם בורותה של הקהילה.”

“האמן מעצב את עצמו ביחס לאחרים, באמצע הדרך בין היופי שאין הוא יכול בלעדיו ובין הקהילה שאין הוא יכול להינתק ממנה. לכן אמנים אמיתיים אינם בזים לשום דבר: הם מחויבים להבין ולא לשפוט.”

“אני יכול לומר לכם, אובמהקר, נדהמתי מהנפילות המביכות שנלוות ליישומו. אני פשוט לא מצליח להבין כיצד נשיא שניהל קמפיין טכנולוגי כה יעיל ושיש לו תמיכה כה רבה בקרב חברי קהילת הטכנולוגיה, יכול היה להוציא לפועל את יישום אובמהקר באופן כה לא יעיל כפי שעשה.”

“האישה נועצת בו מבט זועם, ואחרי שהיא נושמת עמוק היא ממשיכה. "נושא נוסף שהייתי רוצה להעלות הוא איך חילקתם כאן את המחברים לפי מין." "כן, זה נכון. מי שהיה אחראי לפני כן קטלג את אלה, ומאיזו סיבה שהיא חילק אותם לזכרים ולנקבות. חשבנו לקטלג את כולם מחדש, אבל עד כה לא הצלחנו." "אנחנו לא מבקרים אתכם על זה," היא אומרת. אושימה מטה מעט את ראשו. "הבעיה, עם זאת, היא שבכל הקטגוריות המחברים הגברים רשומים לפני המחברות," היא אומרת. "לפי תפיסתנו זה מפר את עקרון השוויון המיני והוא לגמרי לא הוגן." אושימה מרים שוב את כרטיס הביקור שלה, מעביר עליו את עיניו, ואז מניח אותו בחזרה על הדלפק. "גברת סוגה," הוא מתחיל, "כשהיו קוראים נוכחות בבית הספר, השם שלך היה בא לפני גברת טנאקה, ואחרי גברת סקינה. הגשת תלונה על זה? התנגדת, וביקשת שיסדרו את הסדר הפוך? האם האות G כועסת משום שהיא באה אחרי F באלף-בית? האם עמוד 68 בספר פותח מהפכה רק משום שהוא בא אחרי 67?" "זה לא העניין," היא אומרת בכעס. "אתה מנסה בכוונה לבלבל את העניין." כששומעת זאת, האישה הנמוכה יותר, שעמדה מול ערימה ורשמה הערות, ממהרת להתקרב. "מנסה בכוונה לבלבל את העניין," חוזר אושימה, כאילו הוא מדגיש את דבריה של האישה. "אתה מכחיש את זה?" "זה הסחת דעת," משיב אושימה. האישה בשם סוגה עומדת שם, פיה מעט פעור, ואינה אומרת מילה. "באנגלית יש ביטוי כזה, red herring. משהו שמאוד מעניין אבל מסיט אותך מהנושא העיקרי. אני חושש שלא בדקתי למה משתמשים בביטוי כזה, אם כי." "סרדינים או מקרל או מה שזה לא יהיה, אתה מתחמק מהעניין." "בעצם מה שאני עושה הוא להחליף את האנלוגיה," אומר אושימה. "אחת משיטות הטיעון היעילות ביותר, לפי אריסטו. אזרחי אתונה העתיקה אהבו מאוד להשתמש בטריק האינטלקטואלי הזה. חבל, עם זאת, שבאותה תקופה נשים לא נכללו בהגדרה של 'אזרח'." "אתה לועג לנו?" אושימה מניד בראשו. "תראי, מה שאני מנסה להעביר הוא זה: אני בטוח שיש הרבה דרכים יעילות יותר להבטיח שזכויותיהן של הנשים היפניות יובטחו מאשר לחטט בספרייה קטנה בעיירה קטנה ולהתלונן על השירותים ועל כרטיסי הקטלוג. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי שהספרייה הצנועה שלנו תשרת את הקהילה. אספנו אוסף יוצא מן הכלל לאנשים שאוהבים ספרים. ואנחנו עושים כל מאמץ להעניק פנים אנושיות לכל ההתנהלות שלנו עם הציבור. ייתכן שאינך מודעת לכך, אבל אוסף החומרים הקשורים לשירה משנות העשרה של המאה העשרים ועד אמצע תקופת שׁוֹוָה של הספרייה הזו מוכר ברמה הלאומית. כמובן יש דברים שאנחנו יכולים לעשות טוב יותר, ויש גבולות למה שאנחנו מסוגלים להשיג. אבל תהיי בטוחה שאנחנו עושים את המיטב. אני חושב שיהיה הרבה יותר טוב אם תתמקדי במה שאנחנו עושים היטב ולא במה שאנחנו לא מסוגלים לעשות. זה לא מה שאת קוראת לו הוגן?”

“השאלה שלי לגבי מזחלות שלג היא, איך בכלל נכנסים לקהילת המזחלות? האם זה יום אחד כמו, "אמא, אבא, אני ממש רוצה לעסוק במזחלות." וההורים שלך אומרים: "בסדר, אני אתפטר מהעבודה שלי. נעבור לקהילה אלפינית.”

“כאשר אתה ואני ניקח אחריות אישית על תיקון הדברים שאינם כשורה בקהילה שלנו ובאומה שלנו בכלל, בוודאי נהיה עדים לחברה מתוקנת, מפותחת ומתורבתת.”

“זה הדבר היחיד שמגדיר אותי כדמוקרט, כפי שמתברר – הרעיון שערכי הקהילה שלנו, תחושת האחריות הדדית והחברה האנושית שלנו, צריכים להתבטא לא רק בכנסייה או במוסק או בסינגגוגה; לא רק ברחובות בהם אנו גרים, במקומות בהם אנו עובדים או בתוך משפחותינו – אלא גם באמצעות הממשלה שלנו.”

“אם הקדשת את כל מעשיך להשפעה על חיים אחד בכל פעם, או להשפעה על קהילה או על חברה, אז ברוך הבא לחיים בעלי משמעות”

“הספרים שלי תמיד עוסקים במישהו שנלקח מבדידות ומבידוד — לעיתים מבדידות נישאת — אל קהילה. ייתכן שזו קהילה מושפלת, מלוכלכת וענייה, אבל הוא לא לבד; הוא עם אנשים.”

“ישוע המשיח שוכן בלבבותיה של קהילת אמונה”

“יש רק מעמד אחד בקהילה שחושב על כסף יותר מן העשירים, וזהו העניים. העניים אינם יכולים לחשוב על שום דבר אחר.”

“אחד הדברים החשובים ביותר שאתה יכול לעשות על פני האדמה הזאת הוא להודיע לאנשים שהם אינם לבד”

“אבל בעבור נוצרי, אין, במובן המדויק של המילה, שום מקריות. אדון טקסים סמוי פעל כאן. המשיח, שאמר לתלמידים, לא אתם בחרתם בי, אלא אני בחרתי בכם, יכול לומר באמת לכל חבורה של ידידים נוצרים, לא אתם בחרתם זה בזה, אלא אני בחרתי בכם זה לזה. הידידות אינה גמול על כושר השיפוט שלנו ועל טעמנו הטוב במציאת הזולת. היא הכלי שבאמצעותו אלוהים מגלה לכל אחד את יופיים של כל האחרים... בסעודה זו הוא אשר ערך את השולחן והוא אשר בחר את האורחים. הוא, אנו רשאים לקוות, הוא שלעתים אכן יושב בראש, ותמיד צריך לשבת בראש. אל לנו לחשב בלא בעל הבית שלנו.”

“הקשר הקרוב ביותר שאנו חולקים עם אחינו הוא של צער. כל קהילה מכירה יגון.”

“המתנה שלך לעולם היא הייעוד שלך, עליך למצוא אותו, לא למענם, אלא למענך. הם ימשיכו לחיות בלי קשר למי שאתה, אבל אתה תזכור מי הרגשת שחסרת מולו, כשניסית לרצות אותם. המתנה היחידה שהעולם זקוק לה היא עוד בני אדם ערים, מוכנים להיות עצמם, לאחד קהילה כדי לעשות את אותו הדבר; בכל מקום וזהו המתנה, להתעלות אל גדולתך ולעזור לאחרים לעשות את אותו הדבר.”

“לכנסיות רבות עיניהן נשואות אל התרבות במקום אל המשיח. כמרים רבים מטיפים על אחדות כללית במקום לקרוא לקהילה לשוב בתשובה.”