הקשבה
93 ציטוטים — עמוד 2 מתוך 5
“אנשים אכזריים מציעים רחמים כשהם כבר אינם חשים מאוימים. לעומת זאת, אנשים טובים מציעים חמלה והבנה בלי קשר לכך.”
שאנון אלדר“כדי להתקדם, פשוט קבעו את כוונותיכם, היו אסירי תודה על מה שיש לכם, היו פתוחים למה שאפשרי, והשאר יקרה, כמסע יפהפה ונטול מאמץ של שיתוף פעולה והקשבה.”
ברייאנט מקגיל“...רוב האנשים בעולם לא באמת משתמשים במוח שלהם כדי לחשוב. ואנשים שלא חושבים הם אלה שלא מקשיבים לאחרים.”
הרוקי מוראקמי“כל המנהיגים הגדולים מוצאים תחושת איזון דרך רמות הקבלה שלהם. למשל, אלה שתומכים במנהיג עשויים לרכך אותו, אלה שמתעלמים ממנו עשויים לאתגר אותו, ואלה שמתנגדים לו עשויים ללטף את האגו שלו.”
קריס ג'מי“הובקותי: קריאה, כתיבה, שמיעה מוזיקה וריקוד.”
לילא גיפטי אקיטה“האזנה למוזיקה, קריאת ספרות, כתיבה, ותקופות ממושכות של התבוננות פנימית אישית מספקות ארבעה נדבכים של הגירויים הזמינים לעיצוב ייעוד מודע ותת־מודע של העצמי. תמריצים פוטנציאליים אחרים התורמים לזהות העצמית כוללים דת ואירועים תרבותיים, וכן ציור, פיסול, מחול, סרטים, עיתונים, טלוויזיה, גלישה באינטרנט, אתרי אינטרנט ולוחות הודעות מקוונים.”
קילרוי ג' אולדסטאר“אם היית יכול לעשות דבר אחד כדי לשפר את עצמך היום, זה היה הדבר הזה: היפטר מהטיה. אם תוכל לעשות זאת, תוכל ללמוד להקשיב. אם תלמד להקשיב, אז תוכל ללמוד לתקשר. אם תוכל לתקשר, אז תוכל להתחיל לבטא במילים את רגשותיך. כשאתה מבטא במילים את רגשותיך, אז תוכל לשחרר מתח ותסכולים. כשאתה משחרר את עצמך ממה שמטריד אותך, אז תוכל להעניק את עצמך במלואך לאחרים. כשאתה מגיע עד הלום, אז למדת לצמוח מבחינה רוחנית.”
שאנון אלדר“המוח הגיוני יותר מהלב, אם אתה בטוח הקשב ללבך, אם אתה מבולבל הקשב למוחך”
אמית קלאנטרי“מכשפות הן סקרניות מטבען,” אמרה מיס טיק, וקמה על רגליה. “ובכן, עליי ללכת. אני מקווה שניפגש שוב. אני אתן לך עצה חינם, אף על פי כן.”“האם זה יעלה לי במשהו?”“מה? הרגע אמרתי שהיא חינם!” אמרה מיס טיק.“כן, אבל אבי אמר שעצה חינם מתבררת לעיתים קרובות כיקרה,” אמרה טיפאני.מיס טיק נחרה. “אפשר לומר שהעצה הזאת היא יקרת ערך,” אמרה, “את מקשיבה?”“כן,” אמרה טיפאני.“טוב. עכשיו...אם תסמכי על עצמך...”“כן?”“...ותאמיני בחלומותייך...”“כן?”“...ותלכי בעקבות הכוכב שלך...” המשיכה מיס טיק.“כן?”“...עדיין יגברו עלייך אנשים שבילו את זמנם בעבודה קשה ובלמידת דברים ולא היו עצלנים כל כך. להתראות.”
טרי פרצ'ט“שום דבר לא משתנה עד שאנשים מחליטים לעשות את הדברים שעליהם לעשות, כדי להביא שלום.”
שאנון אלדר“זה בכלל לא קשה להבין אדם; רק קשה להקשיב בלי משוא פנים.”
קריס ג'מי“אולי שמתם לב שהספרים שאתם אוהבים באמת קשורים זה לזה בחוט סודי. אתם יודעים היטב מהי התכונה המשותפת שגורמת לכם לאהוב אותם, אף שאינכם יכולים לבטא זאת במילים: אבל רוב חבריכם אינם רואים זאת כלל, ולעיתים תוהים מדוע, אם אתם אוהבים את זה, תאהבו גם את זה. ושוב, עמדתם לפני איזה נוף, שנדמה כאילו הוא מגלם את מה שחיפשתם כל חייכם; ואז פניתם אל החבר שלצדכם, שנראה כאילו הוא רואה את מה שראיתם אתם — אבל כבר במילים הראשונות נפער ביניכם תהום, ואתם מבינים שהנוף הזה פירושו עבורו משהו שונה לגמרי, שהוא רודף אחר חזון זר ואינו אכפת לו כהוא זה מן הרמז הבלתי־ניתן־להבעה שבכוחו אתם נישאים. אפילו בתחביביכם, האם לא הייתה תמיד איזו משיכה סודית שהאחרים בורים לה באופן מוזר — משהו שאי אפשר לזהותו, אך הוא תמיד על סף פריצה, ריח העץ החתוך בסדנה או טפיחת המים אל דופן הסירה? האין כל הידידויות של כל החיים נולדות ברגע שבו סוף סוף אתם פוגשים אדם אחר שיש לו שמץ של מושג (אך קלוש ולא בטוח אפילו אצל הטובים ביותר) על אותו משהו שנולדתם לרצותו, ואשר מתחת לזרם המתמיד של רצונות אחרים ובכל השתיקות החולפות שבין התשוקות הרמות יותר, יום ולילה, שנה אחר שנה, מילדות ועד זקנה, אתם מחפשים, אורבים לו, מאזינים לו? מעולם לא היה לכם אותו. כל הדברים שאי פעם החזיקו עמוקות את נפשכם היו רק רמזים אליו — הבזקים מפתים, הבטחות שמעולם לא מומשו עד תום, הדים שנמוגו בדיוק כשנגעו באוזנכם. אבל אם הוא אכן יהפוך למוחשי — אם אי פעם יבוא הד שאינו נמוג אלא הולך וגואה עד שהוא נעשה הצליל עצמו — תדעו זאת. מעל לכל אפשרות של ספק תאמרו: הנה סוף סוף הדבר שלמענו נבראתי. איננו יכולים לספר זה לזה עליו. זהו חתימתה הסודית של כל נפש, הצורך הבלתי־ניתן־להעברה והבלתי־ניתן־לריצוי, הדבר שרצינו בו עוד לפני שפגשנו את נשותינו או עשינו לנו ידידים או בחרנו את עבודתנו, ואשר נמשיך לרצותו גם על ערש דווי, כאשר התודעה אינה מכירה עוד לא אישה, לא ידיד ולא עבודה. כל עוד אנחנו קיימים, זהו הדבר. אם נאבד אותו, נאבד הכול.”
קלינטון סקוט לואיס“האוזניים והלב מחוברים, זה נכון, כי כאשר האוזניים נפתחות לרווחה, גם הלב נפתח.”
ריצ'ל גודריץ'“כדי להעריך את איכות מחשבותיהם של אנשים, אל תקשיבו למילותיהם, אלא התבוננו במעשיהם.”
אמית קלאנטרי“בהרחבה על השיטה העתיקה של למידה בזמן שאתה ישן באמצעות הקלטות שמע, NAPS משתמשת באותה שיטה בדיוק שהיית משתמש בה כדי להאזין לכל שמע בזמן השינה.”
סטפן ריצ'רדס“קריאה, כתיבה, האזנה למוזיקה, דילוג בחבל, הטסת עפיפונים, טיולים ארוכים לאורך הים, וטיולים רגליים באוויר ההרים הצלול, כולם משרתים מטרה משותפת: המעשים הללו, הנעשים ביוזמתנו, משחררים אותנו מן השגרה המייגעת של החיים. צורות אלה של תרגול גופני ונפשי משחררות את התודעה לשוטט ללא עכבות, וסוגים שיתופיים כאלה של פעולות גוף ונפש מרחיקים אנשים מכאבי הגוף שלהם ומטרוניותיהם הרגשיות. הפוגה מן הטחינה המשתקת של האחידות מאפשרת לדמיון האישי להמריא. הדמיון, צורה של חלימה, הוא מטבעו נעים ומשקם. דווקא ברגעים הללו של התבוננות פנימית אישית, שנחטפו מן התעשייה של ההישרדות, האנושות נוגעת באמת המוחלטת של החיים: שחייב להיות משהו נוסף לחיים מלבד פשוט להסתדר; המצב האנושי היסודי צמא לדרך לשפר את הלבוש העוטף את חיינו השקועים בעצמנו.”
קילרוי ג' אולדסטאר“היופי הוא אחד מן העובדות הגדולות של העולם, כמו אור השמש, או האביב, או ההשתקפות במים האפלים של אותו קונכיית כסף שאנו קוראים לה הירח. יש לך רק שנים מעטות שבהן תוכל לחיות באמת, בשלמות, ובמלואך. כאשר נעורייך יחלפו, יחלוף עמם גם יופייך, ואז תגלי לפתע שלא נותרו לך עוד ניצחונות... הזמן מקנא בך, ונלחם בשושנותייך ובוורדייך. תיעשי צהבהבה, ושקועה-לחיים, וקהת-עין... אה! הביני את נעורייך בעודך מחזיקה בהם. אל תבזבזי את הזהב של ימייך, בהאזנה למשעממים, בניסיון לשפר את חסרי התקנה, או בהענקת חייך לבורים, לפשוטים ולוולגריים... חיי! חיי את החיים הנפלאים שבתוכך! אל תאבדי דבר. היי תמיד מחפשת תחושות חדשות. אל תפחדי משום דבר... העולם שייך לך לעונה... כמה טרגי יהיה אם תתבזבזי. שכן קצר כל כך הזמן שבו יימשכו נעורייך. פרחי ההרים הפשוטים קמלים, אך הם פורחים שוב. הלבורנום יהיה צהוב ביוני הבא כפי שהוא עכשיו. בעוד חודש יהיו כוכבים סגולים על הקלמטיס, ושנה אחר שנה הלילה הירוק של עליו יחזיק את כוכביו הסגולים. אך את נעורינו לעולם איננו מקבלים בחזרה. פעימת השמחה שפועמת בנו בגיל עשרים נעשית אטית. אברינו כושלים, חושינו נרקבים. אנו מידרדרים לבובות מחרידות, רדופות בזיכרון התשוקות שמפניהן פחדנו יותר מדי, והפיתויים המעודנים שלא היה לנו האומץ להיכנע להם... נעורים! נעורים! בעולם אין דבר מלבד נעורים.”
אוסקר ויילד“למה אנחנו צריכים להקשיב ללב שלנו?” שאל הנער, כשחנו באותו יום. “כי, בכל מקום שבו נמצא לבך, שם תמצא את אוצרך.” “אבל ליבי נסער,” אמר הנער. “יש לו חלומות, הוא מתרגש, והוא נעשה נלהב מאישה מן המדבר. הוא דורש ממני דברים, והוא מונע ממני לישון לילות רבים, כשאני חושב עליה.” “ובכן, זה טוב. לבך חי. המשך להקשיב למה שיש לו לומר.” . . . “ליבי הוא בוגד,” אמר הנער לאלכימאי, כשעצרו לנוח את הסוסים. “הוא לא רוצה שאמשיך.” “זה הגיוני,” השיב האלכימאי. “כמובן הוא מפחד שבשאיפה להגשים את חלומך, תאבד את כל מה שהשגת.” “ובכן, למה שאקשיב ללב שלי?” “כי לעולם לא תוכל עוד להשתיק אותו. גם אם תעמיד פנים שלא שמעת את מה שהוא אומר לך, הוא תמיד יהיה שם בתוכך, יחזור ויאמר לך מה אתה חושב על החיים ועל העולם.” “אתה מתכוון שעליי להקשיב, גם אם הוא בוגדני?” “בגידה היא מכה שמגיעה במפתיע. אם אתה מכיר היטב את לבך, הוא לעולם לא יוכל לעשות לך דבר כזה. כי תדע מה הם חלומותיו ורצונותיו, ותדע כיצד להתמודד איתם.” “לעולם לא תוכל להימלט מלבך. לכן עדיף להקשיב למה שיש לו לומר. כך לעולם לא תצטרך לפחד ממכה בלתי צפויה.”
פאולו קווליו“הייתה פעם מכשפה רעה אחת, זקנה, שנקראה בלאק אליס. היא הייתה אימת־אימים טמאה. מעולם לא הייתה אחת גרועה או רבת־עוצמה ממנה. עד עכשיו. כי אני הייתי יכולה לירוק לה בעין ולגנוב לה את השיניים, את מבינה. כי היא לא ידעה להבחין בין טוב לרע, אז היא הסתבכה לגמרי, וזה היה סופה. הצרה היא, את מבינה, שאם את כן יודעת להבחין בין טוב לרע, את לא יכולה לבחור ברע. פשוט אי אפשר לעשות את זה ולחיות. אז... אם הייתי מכשפה רעה, הייתי יכולה לגרום לשרירים של מיסטר סלזלה להתהפך נגד העצמות שלו ולשבור אותן במקום שבו עמד... אם הייתי רעה. הייתי יכולה לעשות דברים בתוך הראש שלו, לשנות את הצורה שהוא חושב שהוא, והוא היה נופל על מה שהיו פעם ברכיו ומתחנן שיהפכו אותו לצפרדע... אם הייתי רעה. הייתי יכולה להשאיר אותו עם מוח כמו ביצה מקושקשת, מקשיב לצבעים ושומע ריחות... אם הייתי רעה. אה, כן. נאנחה נוספת נשמעה, עמוקה ולבבית יותר. אבל אני לא יכולה לעשות שום דבר מכל זה. זה לא יהיה נכון. היא פלטה צחקוק קטן ומזלזל. ואם נאני אוג הייתה מקשיבה, היא הייתה מסיקה כך: ששום קרקוק מטורף של בלאק אליס מן הזיכרון הידוע לשמצה, שום צחקוקון מרושע של איזה וומפייר משוגע שהמוסר שלו גרוע יותר מהאיות שלו, שום צחוק מתגלגל מפלח־בטן של המענה הממציא ביותר, אינו מערער כל כך כמו צחקוקון עליז של גראני וות'רווקס, רגע לפני שהיא עומדת לעשות את מה שהכי נכון.”
טרי פרצ'ט“הלוחמים האמיתיים בעולם הזה הם אלה שרואים את פרטי נשמתו של הזולת. הם רואים את השקיפות שמאחורי החומות שאנשים מקימים. הם עומדים בשדה הקרב של החיים וחושפים את השקיפות של לבם, כדי שאחרים יוכלו לסיים את היום בתקווה. הם הנשמות הרגישות שמבינות שלפני שהן יכלו להיות אור, הן היו צריכות תחילה להרגיש את הבעירה.”
שאנון אלדר