צ'וי בל ק'

“אנשים מחליטים שהם מחבבים זה את זה, על סמך צבע הקונכיות שלהם שהם עוטים מבחוץ. ואז הם מחליטים לעזוב זה את זה, על סמך צבע הנשמות שלהם, שהוא מי שהם באמת מתחת לקונכייה. אני חושבת שזה צריך להיות הפוך. אני חושבת שאנשים צריכים להחליט שהם מחבבים זה את זה, על סמך צבע הנשמות שלהם, ואז להחליט לעזוב זה את זה אם הם נתקלים בקונכיות. אבל אז זה אפילו לא זה. מה אם הם היו אוהבים את הנשמה ואז שוברים זה את קונכיותיו של זה כשהם נתקלים בהן? אז אף אחד לא היה עוזב אף אחד וכולם היו יודעים מה פירוש אהבה.”

“ישנה חשיבות עצומה לכך, שקודם כול ובטרם כל דבר אחר, אנשים יזהו את עצמם כבני אדם, ולא כמאמינים במערכת אמונות רוחנית. כל מערכת אמונות רוחנית. ישנה התעסקות כה רבה בשאלה היכן יהיה אדם לאחר מותו, עד שאנשים ממשיכים לשכוח שכולנו כאן עכשיו — על כוכב הלכת הזה! בסדר, אז אתם בדרך לגן עדן, כמובן, בעוד רבים אחרים שאינם מאמינים כמוכם בדרך לגיהינום, כמובן — אבל אלה עדיין אינם עובדות! העובדה שיש לנו, לעומת זאת, היא העובדה שכולנו כאן עכשיו, על פני כדור הארץ הזה, חיים את החיים האלה, נושמים את האוויר הזה, והגיע הזמן שנזהה את עצמנו עם המציאות שלפנינו: שאנחנו בני אדם ושכולנו בוכים, צוחקים, אוהבים ונפגעים.”

“אני לא יכולה להיות עם גבר שפוחד מכל דבר, אין לי זמן להרגיע חוסר ביטחון ופחדים, אני לא יכולה להיות עם גבר שעומד על אבן ליד פלג, ומחכה שהדגים ישחו לידו, ובכל פעם שהוא רואה דג הוא אומר "אוי תראו, הדג הזה מפחיד אותי, מעניין מה הדג הזה אומר, הדג הזה אולי אומר—זה, או שהדג הזה אולי אומר—ההוא" בשם אלוהים, אלה רק דגים, והם לא אומרים שום דבר! דבר כל כך עצוב, כל כך הרבה גברים נאים וחזקים עומדים על גבי אבנים קטנות, ומצביעים כל הזמן על דגים! איזה בזבוז! איזה בזבוז של זמן! אני יכולה להיות רק עם גבר שיקפוץ אל המים, בלי להתחשב בדגים הארורים ובכל שאר הדברים הקטנים שמפחידים אותו. אני צריכה שיהיה לי מישהו אמיץ ממני; אם אני פיראטית, הוא צריך להיות קפטן הפיראטים, אם אני קפטן פיראטים הוא צריך להיות הדרקון המעופף.”

“מעולם לא ניסיתי להיות אדם טוב, או להיראות כאדם טוב. מה שאני עושה ומה שעשיתי הוא רק תופעת לוואי של רצוני להפוך לעצמי. רציתי רק להיות אני; אם אנשים חושבים שאני טובה, שיהיה כך. אם אנשים חושבים שאני רעה, שיהיה כך. אבל אם כבר, המאבק הגדול ביותר שלי הוא לא להצטייר כטובה כל כך. אני תמיד מוצאת את עצמי שואלת, "למה אני ממשיכה לשדר את הרושם העצום הזה של טוב?" האם אני יכולה לשאול את העולם, האם לא מותר לי פשוט להיות אני; בלי צורך להיות מסווגת כטובה או כרעה? להיות מוכרת כטובה יש לו כלא משלו, בדיוק כשם שלהיות רעה יש לו סורגי כלא משלו. אני כל כך עייפה מן הצורך לסווג אנשים. אני אני.”

“החיים עדיין טובים יותר מאוניברסיטה. בבית הספר, המורה שלך הוא קוטף הפירות ואתה סל הפירות הפתוח. ואז אתה לוקח את הפירות האלה ומכין מהם עוגות ופשטידות. אבל החיים ייתנו לך את ההזדמנות לצאת לשם ולקטוף את הפירות האלה בעצמך. ואז תוכל לאכול אותם, או להפוך אותם למשהו אחר; כך או כך, הידיים שלך הן שקטפו אותם!”

“אם אתה רוצה לשנות את האופן שבו העולם נראה; עליך לשנות את האופן שבו אתה רואה את כל מה שבו. ואם אתה רוצה לשנות את העולם; עליך לשנות את האופן שבו כל אחד אחר רואה את כל מה שבו. וכאשר כל אחד אחר יראה את כל מה שבעולם בדרך חדשה, העולם ישתנה ואז האנושות תפנה את פניה אל השמים בחיפוש אחר חזון חדש לגמרי ואז היא תוכל לראות את השמים כפי שהשמים באמת הם! זאת משום שכדי שאדם ישנה את האופן שבו הוא רואה את העולם, עליו תחילה לשנות את עיני נשמתו, ודווקא בעיניים החדשות הללו יכול האדם להביט בשמש, יכול האדם לראות את השמים, יכול האדם להכיר את אלוהים. ואז, באמצעות האמיתות החדשות הללו, תמשיך האנושות לחיות, אך לחיות בכך שתלך במציאות חדשה.”

“כאן טמון יופיו של הפגם: שחיסרון הוא סימן רוחני שאומר "הבט! כאן ממש יש הזדמנות מושלמת לצמוח ולהיות טובים יותר!" אבל במקום לראות את הסימנים האלה, אנשים מביטים במקום זאת ורואים משהו שכבר אינו ראוי. בין אם זה לגבי עצמם ובין אם זה לגבי אחרים. וכך יוצא שיש לנו מספר רב של יחידים שמפספסים הזדמנויות גדולות לשפר את עצמם וגם להאמין באחרים.”

“לוקח הרבה מאוד זמן להבין את זה, אבל אם יש לך מזל, בסופו של דבר אתה רואה שיש לך את החיים האלה על הפלנטה הזאת, ושאתה אחראי באמת לאהוב את עצמך. ואני מתכוונת באמת, באמת, באמת לאהוב את עצמך. אהבה לעולם אינה שחיתות. אני מדברת על לאהוב את עצמך באהבה אמיתית, אהבה שאינה ניתנת להשחתה ונצחית.”

“יש אמת אחת, והיא מסתננת דרך סיפורים ושפות שונות משום שאנשים באים מתרבויות שונות ומדברים שפות שונות. והאמת הזאת התגלמה לאורך אלפי שנים, בדרכים רבות. אנשים שונים שייכים להתגלמויות שונות של האמת. יש אנשים שלוקחים את ההתגלמויות האלה והופכים אותן לדתות, או למקומות התכנסות או למערכת. אחרים לוקחים את ההתגלמויות האלה ומאפשרים לאור הזה להאיר את הדרכים במסעותיהם הפנימיים. בסופו של דבר, הסיבה היחידה לכך שיש מריבה או שנאה בכל דרך שהיא, היא בגלל המריבה והשנאה וחוסר הסובלנות שבתוך אנשים. האמת אינה קוראת לשום פילוג או לשום שנאה או חוסר סובלנות מכל סוג שהוא. כדי לאהוב דבר אחד, אין פירוש הדבר שעלינו להמעיט בערכו של דבר אחר.”

“הבעיה בהורות היום? ילדים אינם מחונכים! הם רק נולדים ומואכלים ומולבשים. ואז עליהם מניחים קישוטים לעיני אחרים לראות: מעשים ודרכים שטחיים, שכולם חולפים בוודאות כשם שהשמש שוקעת בכל ערב! מדוע אינכם מחנכים אצילות? מדוע אינכם מחנכים אבירים ומלכות? הזינו את הנשמות האלה, תנו להן אופי!”

“יש אנשים שבאים והולכים ונשכחים. אבל יש אנשים אחרים שלוקחים חלק בגורלותינו. הם באים, הם הולכים, אבל הם לעולם אינם נשכחים. הם באים, הם הולכים, אבל גם אחרי שהם הולכים... הם עדיין כאן. הם מעולם לא באמת הלכו לשום מקום.”

“חייתי את חיי לאחור בהשוואה לבני גילי. כולם עשו דברים מטופשים להפליא כנערים וכבני טרום-נעורים. אני לא. אני הייתי זו שאמרה לכולם שהם מטופשים להפליא. עכשיו, כשהם כבר עברו את השלב הזה וכולנו הרבה יותר מבוגרים — אני זו שעושה דברים מטופשים להפליא. הבנתי שכבר הרווחתי את הזכות הזאת, עד עכשיו! צריך להרוויח את הזכות להיות טיפש.”

“הם כועסים עליי, כי אני יודע מה אני. אמר הנשר הקטן. איך אתה יודע שהם כועסים עליך? כי הם בזים לי על כך שאני רוצה לרחף, הם רק רוצים שאנקר באדמה, אחפש נמלים, יחד איתם. אבל אני לא יכול לעשות את זה. אין לי רגלי תרנגולת, יש לי כנפי נשר. ומה כל כך רע בלהיות בעל כנפי נשר וללא רגלי תרנגולת? שאלה הינשופה הזקנה. אני לא בטוח, זה מה שאני מנסה לגלות. הם שונאים אותך כי אתה יודע שאתה נשר והם רוצים שתחשוב שאתה תרנגולת, כדי שתנקר באדמה בחיפוש אחר נמלים ותולעים, כדי שלעולם לא תדע שאתה נשר ותמיד תחשוב על עצמך כעל תרנגולת. תן להם לשנוא אותך, הם תמיד יהיו תרנגולות, ואתה תמיד תהיה נשר. אתה חייב לעוף. אתה חייב לרחף. אמרה הינשופה הזקנה.”

“אתה יכול להחזיק זברה כחיית מחמד ולהכניס את הזברה הזאת לכלוב קטן כל יום ולומר לזברה שאתה אוהב אותה, אבל לא משנה כמה אתה והזברה אוהבים זה את זה, העובדה נשארת בעינה: את הזברה צריך לשחרר מהכלוב הזה והיא צריכה להשתייך למישהו שיכול להתייחס אליה טוב יותר, כפי שהיא צריכה להיות מטופלת, מישהו שיכול לגרום לה להיות מאושרת.”

“אני לא מוצאת חשיבות בלהראות לאחרים שאני מאושרת; לא חשוב לי שהם ידעו או יחשבו שאני מאושרת, אבל מה שחשוב לי הוא שאני מאושרת. אני מתעניינת בלהיות מאושרת, לא בלהביא אחרים לחשוב או לדעת שאני כזאת.”

“הבעיה בלחשוב שאתה הטוב ביותר באופן מוחלט היא שזה לא משאיר לך מקום להשתפר, ובעוד אתה חי את חייך מתוך מחשבה שאתה הטוב ביותר, האמת היא שהרבה אנשים סביבך כבר טובים יותר, והם נעשים אפילו טובים יותר.”

“שלום הוא משהו דומה לאושר; אינך יכול לומר "אהיה מאושר כש..." ואינך יכול לומר "אהיה שלֵו כש..." האושר שלך לא צריך להיות תלוי במצב שבו אתה נמצא וגם לא בנסיבות שמקיפות אותך. באותה נשימה, אינך יכול לחכות לכך שכל מה שסביבך יהפוך לשלו כדי שתוכל לומר "אני שלו". גם באושר וגם בשלום יש לב של כוח, נחישות ויציבות; לב שיש לו הכוח לגרום לדברים לקרות. עליך להיות בשלום. עליך להיות מאושר. עכשיו.”

“עבור אנשים מסוימים, "נקודת האל-חזור" מתחילה ברגע שבו נשמותיהם נעשות מודעות לקיומן זו של זו.”

“נימוס זה בסדר, אבל הוא נעשה ישן ומשעמם. את רוצה לתקוף את החיים בתשוקה, לא בנימוס; את רוצה שאנשים יחשבו עלייך ויזכרו אותך ויגידו "היא כל כך מלאת תשוקה", את לא רוצה שאנשים יחשבו עלייך ויזכרו אותך ויגידו "היא כל כך מנומסת", כי מי בכלל אכפת לו ממנומס?”

“לגברים יש שני פחדים גדולים ביותר: הפחד הראשון הוא הפחד מלהיות נחוצים, והפחד השני הוא הפחד מלא להיות נחוצים.”